<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת שלח</h1>
<h2>דף ה:</h2>
סר צילם [במדבר י"ד]. זה המלאך הממונה עליהם והוא כמיצל עליהם, שאין הקב"ה נפרע מן האומה עד שיפול שר שלה מן השמים שנ' (ישעי' כ"ד כ"א) יפקוד ד' על צבא מרום וגו'. סר צילם. נשלם חוקם והגיע זמנם שנ' לאברהם אבינו (בראשית ט"ו) ודור רביעי ישובו הנה וגו'. ד"א סר צילם מעליהם, בגימ' כמו (לולב) ליל הושע נא רבה, והוא סימן לאותן שאינם יכולין לראות צל צוארם בליל הושענא רבה שהם מתים באותה שנה. וזשה"כ (איוב ו' ב') ולו שקול ישקל כעשי והותי במאזנים, והייתי כתיב כלומר הייתי במאזנים בי' ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים בתשרי שמזלו מאזנים נגזר לי הצער הזה, וזהו במאזנים במזל מאזנים לפי שבבקר שהוא יום הכיפורים שהוא יום יו"ד שוקלין מעשה ידי אדם, ואח"כ בליל הושענא רבה חותמין. ומה שגזרו אז מראין לו בצלו אם יחיה באותה שנה, כי י' ימים שבין ר"ה ליוה"כ גזרו, וי' ימים שבין יוה"כ להושענא רבה יניחו, ואח"כ מראין לו בליל שנחתם לו גזר דינו אם יחיה, ולמחר ביום ח' לחג שהוא שמיני עצרת גוזרין על המים ונחתמים, סוף דבר תכלית המים במה יתפרנסו אותן שנגזר עליהם שיחיו. ולכך תיקנו לומר בו תפלת הגשם, ומ"מ מראש השנה נגזר שנ' (דברים י"א י"ב) מראשית השנה וכן יסד הפייט גשם ורוח מהיום לנשב, אך לפי מה שתיקנו מעשיהם עד חג עצרת אם נגזר [מעט] מים באותה שנה, נחתמין בו ביום שירדו בזמן ברכה. ואם נגזר עליהם מר"ה לירד רוב מים ולא שבו בתשובה בנתים, ירדו במקום שלא יתברכו בהם, וזהו בחג נידונין על המים. ולכך כתיב והייתי במאזנים. ופתרון [דניאל] תקל תקלתא במאזניא והשתכחת חסיר (דניאל ה' כ"ז) וכתיב בתריה (איוב ו' ד') כי חצי שדי עמדי, חצ"י שד"י בגימ' שבעים, ללמד כמו שיש בסנהדרין ע' למטה כך יש ע' למעלה. ד"א כי חצ"י שד"י בגי' תולעים היו בדא. ד"א סר צל"ם מעליה"ם, בגי' שנה. ללמד כל מי שהוסר צל מעליו בליל הושענא רבה [לא יחיה שנה] שהוא ליל חתימת יום הדין. שהרי בכל קרבנות מועדים לא כתיב כמשפטם, לבד בחדש השביעי באחד לחודש (באחד לחדש) כתיב כמשפטם בכ"ף, לפי שהוא יום הדין, ובז' בחג שהוא הושענא רבה כתיב במשפטם בבי"ת, לפי שהוא חתימת הדין של כל השנה. לבד על המים שהן נחתמים למחרתו שהוא ש"ע. (ומצאתי) ומיהו בליל הושענא רבה מראין לו גזר דינו ע"י הצל אם ירצה. וד' אתנו אל תיראם. לפי שהקב"ה (עמוס ה') מבליג שור על עז וגו'.
